יש לי חדר
ואני בו גר לבד
שני כסאות מיטה בצד
וקומקום שורק אחד
יש לי כלב
שנובח בחמש
מכשכש ומבקש
שאקום ואתלבש
כובע טמבל
וישר מן המיטה
לקטיף שבמטע
או לחסה שנבטה
והשמש
היורד אל תוך הגיא
שוב זורם ישר אלי
ושוטף את כל חושי
טוב, טוב לי בקיבוץ
עם השקט והפנאי
ועם השמש על כתפי
שתי עינייך מול עיני
מספרות לי את חיי
ושרות איתי
את השיר על ביתך
שבתוך ביתי
צהריים
בשמיים אין שום פס
רוח קל ושקט הס
ואני בצל אגס
ובשתיים
קוראת לי האדמה
שהיום היא עוד חומה
ומחר היא שדה קמה
בין ערביים
בחדר האוכל אור
ואני יכול לבחור
תה, חלב, קפה שחור
ובערב
מגולח ומקולח
שוב אני אדום וצח
וניגש לראות אותך
ובלילה
כל החברה נפגשים
מתווכחים ומתרגשים
ובסוף מתלחשים
על המשק
על העיר על המצב
איך היה ואיך עכשיו
ואולי הכל לשווא
ולפתע
אי אפשר יותר לחשוב
והבוקר כבר קרוב
אז גומרים ב"לילה טוב"
והלילה
מהלך על בהונות
ומציץ בחלונות
לא יכול להשתנות
