התוגה הזאת אילמת
הכאב זורם בדם
שולחנות ריקים יעידו,
חברי מתים כולם
כאן דיברו הם על המרד.
כאן הוצתה הלהבה
כאן זימרו על אור השחר,
אור השחר שכבה
כאן פקחו את העיניים
וראו עולם נולד
באוזני קולם כמו זמר
הוא מתנגן לעד..
והמילים אשר זימרו
כצוואה הותירו
ממתרס בודד אשר אבד
חברים טובים סלחו לי
שאני עדיין חי
התוגה הזו אילמת
הכאב בתוך עורקי
רוח רפאים בדלת
פני המתים בחלונות
שולחנות ריקים ירעידו
את זוכרי הזיכרונות
חברים אימרו הגידו,
מה הצמיח חורבנכם
שולחנות ריקים יעידו
שלעד אבד קולכם.
