מילים לשיר הגייס החמישי

השיר הזה מוקדש לכל העולים החדשים
של גל שנות התשעים
אוקראינה מולדובה
רוסיה בלורוס
קווקאז
אסיה התיכונה כולם
תחזיקו מעמד

נמל התעופה בן גוריון אנחנו כאן
סוף סוף הגענו לזה ציפינו כבר מזמן
קל יותר מצניחת נוצה
נחת האווירון שלנו על מסלול ההאצה
עולה חדש אני מזה הרגע
ולא מתאכזב ששם מולדתינו נהפכה לאם חורגת
להתגעגע בטח היה עכשיו במקום
אבל לא נשאר לי אנרגיה מלעקור
נתב"ג מבריק מניקיון וכל דבר נוטף עבר וציפיות
לראות במו עינינו נווה מדבר
על ברברי זה אולי היה עושה ת'רושם
עלינו בקושי כי אנחנו לא אוכלים ת'לוקשים
עשר שעות תמימות היינו ממתינים בפנים
מרושם ראשוני שכחנו אין כזאת מן קבלת פנים
ישבנו רדומים ורטובים מיזע שזרם
ת'פרצופים שלנו רצוצים הנציח הצלם
זה היה וותיק אחד
חתיכת חלאה מזדיינת שעלינו כל הזמן צרחה
דווקא זה היה עולה וותיק ראשון שבו הכרתי
והמון כמוהו הזדמן לי להכיר אחר-כך
ללכת חייבים על ארבע יצורים כאלה
האמא בנאדם אצלם אבל האבא כלב
נובחים מרוב קנאה וכעס
שקיבלנו מהמדינה יותר ממה שהם פעם
הם הסתדרו פה בסבבה כל אחד חשב שהוא כבר צבר
ואז אנחנו באנו (אינעל ראבאק)
עכשיו הם לא יכלו לנו לסלוח
שהזכרנו לישראלים מאיפה הם בפועל
נתקלנו בכלבה כזאת במכס בצריפין
במשרה בראש קטן היא מסתכלת אלפים
ובכל זאת היא עשתה לנו לעכילס
סתם ככה אז גניה פולישוק שקי לי בתחת
ולמי שלא פניתי מהוותיקים כולם
ללא יוצא מן הכלל זין היו שמים עלי
דפקטים חדלו להיות סובייטים
וצברים גם לא הפכו להיות אפילו עם הוותק

עברית גדול ומשכנתה קטן ולא הפוך
אל תתגרו בי למה אני דרוך!
עברית גדול ומשכנתה קטן ולא להיפך
לאן הגענו והמוצא כוס אמק איפה?

נפלנו בקרית גת מניקולאיו למעברה המרוקאית ודתית אחת
בהתחלה חשבנו על חיים של שפע וסיפוק
ניחוחי פרחים ותענוגות ללא איפוק
והסתבר בסוף שזה הוא חור בתחת הנגב
מי שלא קולט את זה הלך עליו הוא מפגר
אין מקומות בערב לבלות אין עבודה
אנחנו לציוויליזציה מסרנו ד"ש
שמעתי ישראל היא דמוקרטית
על כזאת מן דמוקרטיה אני השתנתי וחירבנתי
וגם על המשטרה כלבייה ובית זונות
להקת כלבי שמירה שוטים של השלטונות
מה שקרה זה ששלושה מנאייקים על אזרחי
עצרו על יד הבית אותי לשם בדיקת המסמכים
ובשעה כשהשכונה הייתה באמצע השינה
הם היו מנסים להפיל עלי תיק של גנב
נשבר שהם קלטו שהנה בא רוסי אחד הקלפטומן אמר
(מלמול לא מובן ברוסית)
בשתיים בלילה הם עשו עלי פשיטה
ובגלל שלא הייתה לי תעודת זהות כמעט לקחו איתם
מאז גם אם התעודה איתי
לא מוציא אותה מתוך פרנציפ
ושיכינו לי כבר את התיק
על הזין שלי התעודת זהות ואזרחות
הן במילא לא שומרות לי במדינה הזאת שום זכות (שום זכות, שום זכות...)
בבחינת כניסה למכינת עולים שתי משגיחות
יחד איתנו שמו ולא לתיקון שגיעות
הן בכל שינוי תנוחה היו פותחות עלינו ג'ורא
בעברית שאף אחד במילא לא הבין בפורום
שלושה שבועות את הציון הן מזמזו לי שם
כל טלפון שלי היה נתקל בחרא של גישה
דחו בתירוצים של (תקבל בדואר)
ואכן את המכתב מצאתי במקרה בתא שכן

עברית גדול ומשכנתה קטן ולא הפוך
!אל תתגרו בי למה אני דרוך
עברית גדול ומשכנתה קטן ולא להיפך
לאן הגענו והמוצא כוס אמק איפה?

הבאנו הנה כישורים הם לא מבוקשים
אנחנו פה על תקן חמורים וחומר אנושי
לא רוצה לא צריך לא צער לי
מגיע לה לארץ להמשיך להתיבע בחרא
כל רווח שלה היא חבה לנו
ולהחזיר רק רבע היא חייבת לגרף את כל הבנקים
וכמה הרוויחו את המיליון הראשון שלהם על גב העולים
זה עונת הפירעון
עכשיו תתחיל כבר לשלם ת'חוב עם ריבית
המונה פועם גמרנו עם תוכנית החיסכון
כמה שיש שכל למדינה הזאת הספיק לה
רק כדי כמו סטיקר להדביק עלינו סטיגמה
עולה חדש? איזה עולה קיבינימט?
במה עליתי פה? ברמת חיים? במעמד?
בכל מקום אחר היינו אמיגרנטים
ואילו כאן עולים
(איזה מגניב) אבל אני לפה ירדתי
כשאני חושב על הטיסה ההיא לפה
אני אוכל ת'לב שלא נגזר על המטוס ליפול
באורגינל מצדי למות עדיף
על לחיות בתור עולה חדש במדינה של יהודים
אבל כאן אפילו לא יכול לבוא אל אבותי אני
למה המצבות של כולם באוקראינה
אז תצטרכו לסבול אותי חי
עד שאסתלק לחו"ל מפה (ביי ביי) וזין אגיד לכם מתי
אולי נראים אנחנו כמו זבובים שמחרא
עפים לדבש דביק שכמו דבורים אתם הכרתם
ואם כבר מדברים מה שעשינו זה פשוט
עברנו מגושים יבשים של חרא לשלשול
אז כל מי שקרא לי מתבכיין רק שידע לו
הבאסה שלי היא בצד האחר של המדליה
לא בקטע מאנקורי של לבכות אוי ואבוי לי
אלא בחולרה של לתקוף ולזרוע הרס
וזה עוד לא הסוף התחלנו לעשות ת'שיר
ועד שהשלמנו אותו עברו כמה חודשים
כי איך שמתערב באמצע הגורם של ישראל
זה נאחס מה שהיה עובד אז מתחיל להתקלקל
כשיצא מונגולי לעבודה החדשה אחרי חופשה
כבר לא יכולנו לתאם איתו פגישה
שינו לו את סידור העבודה כל יום
ובמיטב מסורת ציון דפקו לנו את כל התוכניות

ד"ש ענק לפנטרים הרוסים בבאר שבע
ולחבר'ה שמרדו בכלא שש

מילים לשיר בייאן