מילים לשיר נוף

אולי משום שלא ידעתי את המרחבים,
אולי מפני היות חיי אך חיפושים תמיד,
בין חוף ובין גבעות,
אולי מפני על אלה מדבר אלי מרחב זה
מרחב שדות מאופק ועד אופק,
מישור ירוק, צהוב וחום
עד מרגלות ההר שבאינסוף;
בתים קטני-קומה
וגג להם, ספק ורוד ספק אדום,
פזורים על פני שדה אחד גדול,
כמעט כמו הים;
ושקט נחת על הגגות
ובו שלוחות קרני השמש
ואין להם עוצר
ואין מפיל צילו,
זולת אותם גגות של בתים.
אחת ויחידה נושאת קולה במרחבים האלה
והיא שוברת הדממה
ומניעה את הדומם...
הרוח היא - שכמו הותרו לה מוסרותיה,
ומפליאה היא דהרתה
והיא ביעף ובשריקה גולשת
מאי-שם
אל עבר הבלתי-נודע שבאינסוף...

מילים לשיר דניאלה ספקטור