מילים לשיר דיפ טי.אם.אס

42 סדרות של פולסים חשמליים למוח.
20 פעם. חמישה ימים בשבוע. הערב הוא מפלצת.
אוטובוסים עירוניים. אוטובוסים בינעירוניים. ד"ר ערן. ד"ר כרמון. ד"ר חיליק.
פרופסור גרינהאוס. ד"ר אובלר. ד"ר צודיקר. TMS. ECT. במבה. חצי במבה.
סיגריות וינסטון. השערים נסגרים.
8 בערב לאן אתה בחור? שואל הבודק העייף. למיון הנני.
למיון מיון ובדיקה. בדיקה וסריקה. סריקה והרכבה. הרכבה ופירוק. פירוק ותשאול.
דמעה וכבוד. סערה וחושך. ילד בן ארבע. תוהה.
עומד נשען קורס על תמרור עצור מחכה לו לאוטובוס שיגיע מבוהל. מבועת.
היציאה מהמחלקה לעולם הרוחש בחוץ כל כך מפחידה.
בני כמה אתם אנשים יקרים? בני כמה אתם חולפים שכמותכם?
אני פה כבר 400 שנה שרוף מגרד את העמוד לאורכו.
מקלף את הצבע הטרי בזעם בחימה בזוהמה הגוף חלש כל כך חלש.
ילד בן כמה אתה? ילד ילד המוח שלך התקלקל ואף אחד לא הכין אותך לזה.
והילד הזה רוצה לרצוח עכשיו את כל מה שחי ומחייך מסביבו.
הם אוכלים חתיכות עוף טבועות בסירופ סויה. הם בולעים פירה בפה גדול.
אני יושב שם על כיסא בסנטר והכיסא דוקר הרגל קופצת בלי שליטה
השולחן מתנדנד אתם מתרחקים ממני מתרחקים רק דמויות והמולה סחרחרה.
אני מטושטש עוד מעט אחזור לבית החולים. צבעים בלי צבע. דמויות בלי עיניים.
אני נוזל שם נוזל ונוזל. שורף כואב אלוהים רחמים רחמים.
הם אוהבים את התקליט שלי הם אומרים שהוא חזק. שהוא עצוב.
שהוא נוגע פוגע רוגע משגע מתפקע. אבל אני פה. פה וזה מכאיב לי עוד יותר.
העיניים הכי יפות בעולם לא יכולות לחדור את המעטה הסמיך שנשפך עליי.
זה חיים זה? זה חרא מזוקק. אורגינל ישר מהתחת של השטן.
המוזיקה אילמת המילים אילמות.
מזרון דק לפצוע שלא זב ממנו טיפת דם ולו אחת קטנה. ששערות ראשו קצוצות במידה.
שידיו מחוטבות שרירים משורגים שרגליו שעירות במידה
שביטנו שטוחה מאין ספור כפיפות בטן
ששפמו דק ומשורטט דבר לא יסגיר את המוח החולה.
את הביולוגיה והביוכימיה והגנטיקה.
שנסדקה סדק דק לאורכם של השנים והבקרים והילקוטים והגיטרות. הדשא הלח.
נסדק הסדק שהפך לשבר והתנפץ בקול ביקוע וקרסה נשמתו וחושמלה ומוגנטה.
והושקתה מליון כדורים ולוטפה ונסתרה תחת השמש וזחלה אט אט החוצה.
ופקחה עין קטנה וזהירה והתרוממה על רגליה ועלתה בסערה השמימה
במרכבתו של אליהו הנביא. ובשיר קטן על הרמח"ל וניבאה נבואת שווא
וחזתה חזיונות אוויליים אבוקות של אש והילת חפצים דוממים
מוקפים זוהר מסתורי.
והעין מחייכת היא מסופקת עד להתפקע.
ידו של אלוהים אוחזת בי.
ואחרי זה הכעס הזעם הזה. והחרדה והרעידות והכל שקר כזבים ורמאויות של תעלול יקומי ושקרי.
ועכשיו אני פה יושב באוטובוס שתקוע בפקק.
קיבלתי חופשה ראשונה מהבית חולים לסוף שבוע רק עכשיו הצלחתי לכתוב כמה מילים את כל זה בעצם.
בבוקר עברתי את הטיפול השביעי שלי בקסדה המגנטית הזאת בתוך מחקר ניסויי בשלוותה.
עכשיו אני בסדר. מרוכז יותר שלו יותר מצפה יותר. בערב תגיע הזוהמה.
אני מצפה לה חסר כוחות. הכנתי תחמושת לשעות קרב שכאלה
ערימת קלונקסים לבנים שקניתי אצל נרקומן בתחנה המרכזית הישנה.
25 שקל לטיובה לקח הבן זונה אצל הרופא אני מקבל קופסא שלמה של שלושים לבנים בהרבה פחות אבל הם לא נותנים לי.
אסור בגלל המחקר והטיפול. אני שם זין על זה.
שיוציאו אותי מהגיהנום הארור הזה ואם לא הם אז סמים חזקים לרגעים חזקים עד יעבור זעם.
אני בדרך למושב עכשיו. אני אנצל כל רגע ורגע של הקלה בשביל להינות מהנוף החולף.
מהבלונדינית החמודה שיושב קרוב אלי. מהמזגן ומהחמלה ששוטפת לי את הגוף.
נוצות של חסד
נוצות של חסד
נוצות של חסד
נוצות של חסד
חסד...

מילים לשיר גבריאל בלחסן