מילים לשיר ארמון הקרח
בבית הזה צועדים בשקט,
לא לרמוס את קורי האשליות.
שמלתה הדקיקה קלה ומתנפנפת
אבל אותה קשה לראות.
סנדלי משי ורקמת זכוכית,
היא טופפת על טיפות הטל.
מי ידע אם שמחה? מי יודע אם זה בכי?
מי מכיר אותה בכלל?!
ומן המרתפים עולה קולו
של הלב שקמל כמו פרח,
והיא שתקבע את גורלו:
אם לחיות או למות בארמון הקרח?
בבית הזה צועדים בשקט,
שרק החלום לא ייהרס.
כי על מה תעמוד בשתי רגליה
אם תתן לחיים להיכנס?
היא גרה שנים בין קירות של מים,
עטופה עד הראש צמר גפן רך.
אבל מה היא חושבת בעצם? ובינתיים,
מי יחיה את החיים שלה?!
ומן המרתפים עולה קולו...
מילים לשיר גלעד עצמון
