העיניים כמו ים
השפתיים כמו דם
והיא כאן מולי עכשיו
מציירת לי את דמיוני
גם הגשר הצר
שבנינו נשבר
והיא כאן מולי עכשיו
היא בשום מקום אחר
עכשיו
והיא לא שלי בכלל
ומתי הייתה שלי מתי.
טס לבד על העיר
מחפש מסתור ואהבה
טס לבד אל העיר
לא מוצא מקום
בלי אכזבה
לבד.
מחייכת, שתיקות.
היא שומעת סודות
והאור לבן לבן
הוא מוצא אותי
בלתי מוגן
והשמש הגדולה
הסתלקה לאט
הלכה מכאן.
