מהיום אני נשבעת
יותר לא אשבר בסתיו
כבר מנוסה וכבר יודעת
אני אצחק לו בפניו
אני אביט בו אדישה
ואחייך ללא בושה
כאילו שאיני זוכרת
כן, מעכשיו אני אצחק
הסתיו הוא בשבילי משחק
יותר אני לא מתחפרת
לא לא זה לא קשה
שרק יבוא אני אגיד לו ש..
אני יוצאת מן הסיפור הזה
הסתיו הוא בשבילי מילה
לא לא זה לא קשה
שרק יבוא אני אגיד לו ש..
אני יוצאת מן הסיפור הזה
ומתחילה מהתחלה
הוא לא יבין מה שקרה פה
הוא לא רגיל לשינויים
איש מעולם לא התגרה בו
הם נכנעים ללא תנאים
והוא יאמר: אותה אישה,
אותם פנים, אז מה קרה?
מדוע היא נראית אחרת?
אותם עיניים עצובות
אבל היכן הן הדמעות?
אולי פתאום היא מאושרת...
