ישנם ימים כאלה,
שצבועים אפור.
ימים, שרק רוצים לשכוח
לא לזכור,
ודוקא אז כשנדמה.
שרק עצוב ורק כהה
צריך רק שיר
ואחריו יבוא האור,
זה שיר, שלב נפתח
רחב אל לב אחר.
באהבה וחום
אז מי צריך יותר.
ואז קשה לא להרגיש.
שעצב זה דבר מתיש
ולא חבל עליו לרגע לותר.
ביחד עם כולם
נשיר אל העולם
ויד נושיט אל יד,
כי התקוה אחת
ומשותף החלום
הלואי יהיה פתאום
רק טוב
צריך להאמין בטוב
בלי סוף.
כשכוכב נדלק גבוה
זה סימן
לכל אותם שמביטים
אליו מכאן,
לכל אותם שמקוים
רק לימים טובים-טובים
שיש שומע
ואוהב כשאוהבים.
