מתי, מתי, מתי, מתי
ינחת המטוס שאת
חוזרת בו בחזרה
אני עומד עם זר פרחים
ומחכה לך כאן בפינה
והכרוז מודיע
שיש איחור בנחיתה
של חמש דקות
חיכיתי כבר חמש שנים
אפילו עוד דקה
אני לא מוכן לחכות
כן, חלפו חמש שנים
את היית בת עשרים וחמש
אני הייתי בן שלושים
משתנים מבחוץ
משתנים מבפנים
ומנסים להמשיך
מאיפה שהפסקנו
לפני אותן חמש שנים
והנה, הנה, הנה
היא נכנסת,
דוחפת עגלה עם מזוודה
ואלי מנפנפת
אני מנפנף בשמחה בחזרה
ואז פתאום היא רצה
מחבקת, מנשקת
אחד שעומד לידי
אני לא מבין מה קורה
אני מסמיק
נדמה שכל שדה התעופה
רואה אותי
ואז היא קולטת, אומרת:
"סליחה, טעיתי זה נורא,
חשבתי שזה שעומד לידך
עם השיער הארוך זה אתה"
