הד עולה לו מן ההרים,
הד מגיע מן העמק
והידד הנעורים,
על הכר נח לו צמד, חמד.
צליל חליל בא מן הכרמים,
פעמון רן אי שם באחו
והידד העלומים,
בן ובת על הדשא נחו.
שיר רועה צץ מן הכפרים,
שיר רועה יענה לנער
והידד לצעירים,
זה בזו איך באים בסער.
ושיות וכבשים בניר
וגדיים וטלאים באופק
ועיזים מרקדות בשיר,
ציפורים שם, מעופפות הן.
הד חוזר: עמק, עמק,
הד אומר: שמש זהב
ובשביל צמד חמד,
שביל הדבש והחלב שם.
הד נשבר עמק, עמק,
הד אמר: סהר שנהב
ובהר צמד חמד,
שב ושר שיר מאוהב שם.
הד חוזר הולה,, הולה,
הד אומר: "יש אהבה",
הד עובר, שיר יגולה,
יזמר: "יש אהבה, יש.
הד נשבר: הולה, הולה,
הד אמר: "איזה חיים",
מן ההר שוב יצלולה,
שב ושר: "איזה חיים יש".
הד עולה מן ההרים,
הד מגיע מן העמק,
הד חוזר, עמק, עמק,
הד אומר שמש זהב
ובשביל צמד חמד,
שביל הדבש והחלב שם.