מילים לשיר את פורשת כנפיים

את פורשת כנפיים, ציפור אבודה בודדה,
היישר אל תוך האפלה,
אי שם אל האופק רחוק, כאבך כה עמוק,
ואת עפה ללא כוונה,
וכבר כששוב נדמה לך כי קולו שוב קורא לך
ואליו עוד מעט מגיעה,
את מרימה מבטך והוא לא לידך,
ואת שוב כה עצובה.

בלילות הארוכים ללא שינה את חיפשת
ולא מצאת מי ינגב לך את הדמעה
שזלגה (התגלגלה) לך על הלחי הרכה,
הבטחת אז לעצמך שלא תדעי עוד אהבה.
הרוח נשבה, בחוץ גשום וסערה,
ובפנים בתוןך הלב את קפאת ללא סיבה,
מחפשת לעצמך את הדרך חזרה,
ממקום אליו נכנסת, מקום שאין ממנו מוצא.
חושבת שאת בודדה בלי איש שיתן את ההרגשה
שמשהו את שווה ושוב את לא מוצאת את התשובה.
מנסה להסתכל אל המראה,
מנסה לזהות את עצמך אבל לא מצליחה,
מוזגת עוד כוסית, זה כבר שבוע את שותה
ועוד סיגריה מוציאה לאט ומדליקה,
הפכת להיות שבר של עצמך, כן את מודה,
אולי תנסי להסביר לעצמך בשביל מה.

ואת עפה שם גבוה מעל לכולם, אין רגיעה את קרה,
לא, חמה, מכוסה, עייפה, באה משם היישר לכאן,
עוד דקה שנייה, ניקח לנו רגע מהזמן,
עד שלא נשאר לך כוח מוח מחשבות ראש מטומטם,
עושה דברים ללא סיבה, שומעת קול כמו לחישה,
נכנס עמוק עמוק ללב, היישר אל תוך האפלה,
האם זה הוא, איש לא ידע, בטח לא את, את מקווה,
אולי תסבירי את עצמך, בטח גם את לא מבינה.
ואת בוכה, כל כך בוכה, כשאת נופלת לריצפה,
כל כך קרה, אך לא קרה, כמו שהייתה האהבה שלך הייתה,
והיא קרה ממש כמו הלב, שפעם אהב, ועכשיו שבור הוא וכואב,
באי רצון את קמה, למה, פותחת את האלבום,
התמונות נעלמו כמו לא היו, כאילו הכל חלום,
בצד ארוזה המזוודה ולידה גם הדרכון,
ובכאבך את פותחת חלון, ועפה...

מילים לשיר דוד לויזון