היה זה בוקר יום ראשון
העיירה עוד ישנה
והוא ממשיך ושר,
שר מול חלונה
נזכר איך הוא וחבריו
ישבו בבית קפה קטן
כשהיא יצאה לרחוב
כמו סופה אל ים
ליבו כמעט הפסיק לפעום
הוא התאהב בה במקום
כשהיא שלחה אליו מבט
העולם שתק
עכשיו כמעט חצי שנה
שהוא עוד שר אל חלונה
והיא סגורה אליו
דלת נעולה
ואז בליל ירח חם
מעייפות כמעט נרדם
נדלק האור שבחדרה
היא אליו יצאה
כמה אהב אותה
את יופייה
את האור בשערה
את עינייה השחורות
שהכל יודעות
כמה רצה אותה
רחוקה
מסוגרת בחדרה
מראשו היא לא יצאה
כמה אהבה
היה זה בוקר יום ראשון
העיירה עוד ישנה
והוא ממשיך ושר,
שר אל חלונה
ואת ההיא הוא כבר שכח
הקסם המתוק חלף
מאז נדלק אותו האור
שם בחלונה