לו אני בן מלך
ולו את בת נדיב
סתם הולכים בדרך
ומחפשים נתיב,
לא גורל ופשר
לכל שמסביב,
איך בחורף גשם
ושמש באביב
איך שולחת שמש
קרניים אדומות,
ומי פורש על ערב
אדרת חלומות?
מי צחק לחרב
ומי כתב על קיר:
מנא מנא הא
תקל ופרסין?
כי רב להושיע אתה,
משיב הרוח ומוריד הטל.
הו, רד ממני, מלך,
ובואי, בת, פשוט
ונמשיך ללכת
כי הזמן קצוב,
אם ארכה הדרך
מה זה כבר חשוב
אם תצהל העין
או אם הלב עצוב?
בואי ונגביה
כציפורים לעוף
עד ענן רקיע
ואחר כך נשוב,
לא נשאל לפשר
הדברים סביב,
איך בחורף גשם,
שמש באביב.
כי רב להושיע, רב,
משיב הרוח ומוריד הטל.
הו, מי משיב הרוח
ומי מוריד הטל?
מי רב להושיע,
מי אם לא אתה?
מי שלח עם שמש
קרניים אדומות,
ומי פורש על ערב
אדרת חלומות?
מי יצק הקשת
לאות וברית יחדיו,
בין טיפות הגשם
אודם של זהב?
מי צחק לחרב
ומי כתב על קיר:
מנא מנא הא
תקל ופרסין?