וללכת עם הרוח
ולרמוס שוב ענפים בגן
ומה נשאר בסוף רק שנינו
עד לכאן
לאהוב אותך כמו פעם
ולנשק אותך בלי הפסקה
לדמיין פתאום את שנינו
משפחה
לא, רק שלא ייגמר לעולם
בוא נרוץ בוא נברח
לים הגדול לא גאות
ולא שפל יוכלו
לראות אותנו כאן
נשברים כמו גלים לים
כמו הקצף בחול החם
נעלם ונקום לעוד בוקר חדש
אולי ניסע לעיר אחרת
ונחיה לנו את החלום
ואין איתך גבולות לאושר
או דמיון
ונלך שוב עם הרוח
ונאסוף שוב ענפים בגן
ונדע שזה רק שנינו
לעולם