שמעי ילדה והקשיבי לי,
את מוכרחה להיות שלי
ולא יעזור לך שום-דבר,
ממני לא עוד תברחי.
גלי מהר סודך חרש,
מפה לאוזן לחשי:
עם מי היית בליל-אמש,
אתי יותר לא תשחקי.
נמאס לי כבר, את יודעת,
תמיד לצאת מן הדעת.
רוצה רק בך, את שומעת,
רוצה אותך.
אז מה דעתך, אולי תאמרי
מתי תהיי סוף-סוף שלי?
אני רוצה שתתבגרי,
שתבלי הרבה אתי,
איתך אהיה תמיד מבסוט.
אולי צריך להיות קשוח,
לצעוק עלייך ולאיים?
אבל רוצה אני לנוח,
בזרועותייך לנמנם.
נמאס לי...
את שובבה, לי כבר ידוע
ורק בגלל זה אהבתיך.
איתך אפסיק להיות פרוע,
את חטאי הרחק אשליך.