שוב אני
ברחוב יָשָן
זה אור חַדְרהּ
הייתי כאן
אותו הכביש
אותה מרפסת
הייתי פה
הכל הורסת.
לקחתי פעם
מין צדפה
קָשָה בחוץ
בפנים יָפָה
קילפתי קצת
איני זוכרת
מתי אותה
קליפה נשברת
זו לא אני
שלא עונה
זה לא בגלל
שאין פנינה
זה לא מחבוא
זה לא כמו אז
זה לא אותו
מתוק מעז.
זו רק אני
תלויה עדיין
תלויה בכלל
תלויה בשְנַיים
זה חוט של משי
חוק ברזל
אל חיק אישה
אותי כובל
לבי עורק
נפשי עוקרת
אני הרחק
בחיק אחרת
בחיק אחר
בחיק אדם
בחיק גידים
ריאות ודם.
מי שהייתה
עכשיו איננה
כבר לא בוכה
עוד באה הנה
הרחוב
הזה יָשָן
מַצֵּבָה
הייתי כאן